1. חישול לאחר מרווה: שיפור משמעותי בקשיחות ההשפעה
מזג אוויר ב-200-350 מעלות: אנרגיית ההשפעה עולה ב-5-10 J (שיפור של 15-30%), אם כי נותרו מתח שיורי.
מזג ב-400-550 מעלות: אנרגיית ההשפעה מגיעה ל-35-45 J (שיפור של 30-50%), ומשיגה את האיזון האופטימלי של קשיחות וחוזק.
2. מזג ללא כיבוי מוקדם: השפעה זניחה על קשיחות ההשפעה
המיקרו-מבנה כבר במצב מאוזן, כך שהמזג (אפילו ב-400-600 מעלות) אינו משנה באופן משמעותי את גודל הגרגרים או פיזור הפאזות.
אנרגיית ההשפעה נשארת כמעט ללא שינוי (שינויים בטווח של ±2 J), מה שהופך את החיסום למיותר לשיפור הקשיחות בתרחיש זה.
3. סיכון למזג יתר
התחממות יתר גורמת להתגבשות גרגרים ומחלישה את הקשר בין אלמנטים מתגזרים (למשל Cu, Cr) לבין המטריצה.
זה מוביל לירידה של 10-20% באנרגיית ההשפעה (ל-25-30 J ב-40 מעלות) ומגביר את הסיכון לשבירות.
